חברותא סדנאות איכות בהתאמה אישית
שלח/י
054-2090977 info@hevroota.co.il

על מתבגרים ובנייה באדמה – הסיבה לקיומן של סדנאות בנייה בבוץ.

עולמנו מכחיד את עצמו!!! האקלים משתנה, משאביו אוזלים, המגוון הביולוגי של בע"ח והצמחים מידלדל, הזיהום גדל, נהיה כאן צפוף. בתקופה שלנו אנו מתמודדים לראשונה עם ההשלכות של ההתנהגות הבזבזנית של תרבות המערב בדור הזה ושל הדורות לפנינו. ככל שנעמיק בהבנת התהליכים המתרחשים כעת מבחינה סביבתית, נבין שהגיע הזמן להפסיק להתעלם מהבעיות ולנסות לסגל אורך חיים שיביא עמו שינוי או מזור לתופעה. בכדי שהשינוי יהיה מקיף ואפקטיבי, חובה על כל אחד מאתנו לקחת אחריות ולשנות. פרויקט "אקולוגי" שנבנה מאדמה ופסולת ממוחזרת הוא כלי בו אנו נשתמש בכדי לגרום לבני הנוער להבין שניתן ליצור שינוי בבית של כל אחד מאתנו ומשם להשפיע על הסביבה והחברה בה" חשוב עולמי פעל מקומי"
רבים מן המתבגרים בישראל מודעים לבעיות הסביבתיות, העומדות על הפרק בימים אלו, ואף מבינים את חומרת המצב ובעלי רצון לשנות ולהשפיע אך הבעיה היא שאין להם די כלי בכדי ליצור את השינוי. בנוסף לא תמיד ברור הקשר בין החיים שלי פה, ולבין הפשרת שלגים בקצה אחר של העולם ולהיעלמותה של איזו חיה שמעולם לא ראיתי או שמעתי עליה עד עכשיו. התחרות שלנו היא עם עולם מלא ריגושים ברמות גבוהות מאוד והגירויים שהמתבגר חווה במהלך היום, הם גירויים עוצמתיים אשר מקורם בהשתייכותם ל "דור המסכים" המושפע מתרבות המסך וכתוצאה מכך קשה לו להתחבר למה שנמצא מול עיניו או בידיו באותה מידה למה שמופיע על מסך מואר. בפרויקט האקולוגי של בניה באדמה עם ילדים ונוער, היצירה בחומרי הגלם המקומיים משמשת ככלי להבנה שכל אחד מאתנו יכול ליצור שינוי. בפרויקט אישי או קבוצתי הנבנה מאדמה, אנחנו משתמשים בבעיה סביבתית הקרובה לבית שלנו, האשפה אותה אנחנו מייצרים (ברוב המקרים הילדים לא מודעים שהאשפה שלהם היא בכלל בעיה). בעת בניית אלמנט מורכב בעל השפעה מינימלית על הסביבה אך בעל ערך רב לחברה ולאדם שבנה אותו, אנחנו אוספים את הפסולת הנמצאת באזור הפרויקט העתיד להבנות. את הפסולות, במקום לזרוק לתוך פחי האשפה, אנחנו מטמינים בתוך הצמיגים או כל קונסטרוקציה אחרת, כיסוד למבנה אותו אנחנו נבנה. הפסולת שלנו משנה את יעודה מאשפה לחומר גלם! המשתתפים בסדנה חווים בידיהם כיצד ניתן לקחת אחריות על הבעיה אותם הם ייצרו ולבצע שינוי בו במקום ולא בדיבורים על תהליך ממושך. רעיון חינוכי חשוב נוסף הוא להבין שהפסולות שלי היא בעצם חומר גלם – עקרון המעגליות בטבע.
תמיד נשאלת השאלה האם בוץ מתאים למשתתפים השונים? והתשובה היא כן. חברי הקבוצה משתפים צרכים וחלומות, מתכננים, ובונים בשטח. רוב הציוד הדרוש לעבודה הוא בעצם הידיים והרגלים שלנו, המערבבים את תערובת האדמה. הקבוצה, שלב אחר שלב חווה איך החלום שהם תכננו קורם עור וגידים לכדי פרויקט אקולוגי שימושי ומרשים. התהליך הוא לא קל. הילדים באים מתרבות המלמדת אותם שעליהם לרכוש דברים ולא להכין אותם בעצמם, אבל עם ההתקדמות בפרויקט האקולוגי האמונה והביטחון באדמה גדלים, עד שלבסוף מתקבל פרויקט אקולוגי מיוחד ויפה. בסוף ,המשתתפים בסדנה, נשארים עם התחושה שהם מסוגלים לייצור בעצמם ועם תוצר הממלא אותם בגאווה.

המתכון לבוץ טוב
הכול סובב סביב מרכיב, הנמצא בטבעיות ברוב האדמות בריכוזים שונים, והיא החרסית. תפקידה להדביק את החלקים השונים של תערובת האדמה. בחיפושים אחר מתכון בוץ משובח המכיל את הריכוז הנכון ביותר של חרסית, לעתים עלינו לערבב קרקעות שונות. כמה כמה? הדרך לבדוק איך להכין את התערובת הזאת יכולה להתבצע רק על ידכם. אף אחד לא יכול להגיד לכם מרחוק מה עליכם לערבב וכמה. בכל איזור בארץ ריכוז החרסית שונה. אפילו במקומות שונים בחצר שלכם.
כשאנחנו עושים בדיקת אדמה אז אנחנו נעזרים בעיקרון הבא: טיח אדמה עם מעט מדי חרסית הוא מתפורר למגע. בעוד טיח אדמה עם יותר מידי חרסית נסדק. לכן עלינו לעשות ניסיונות שונים עם תערובות אדמה בריכוזים שונים. את התערובות אנחנו מטייחים ובודקים לאחר הייבוש מהי התערובת האידאלית.
דוגמה: אם האדמה של החצר האחורית שלי לאחר ניסיון טיוח, בבדיקת אדמה, עולה שהיא נסדקת, אז עלי למצוא אדמה שהטיח שלה מתפורר. עכשיו עלי לנסות ערבובים בריכוזים שונים של שתי האדמות וטיוחם. הטיח שאינו מתפורר ואינו נסדק הוא הטיח שאני רוצה לבנות איתו. באופן כללי אני אעדיף תערובת עם ריכוז גבוהה ככל הניתן של חרסית.
אדמה- מבט מקרוב
מקובל לחלק את סוגי הקרקע לשלושה סוגים עיקריים על פי גודל הגרגרים:

  • חול (Sand) : חלקיקים גדולים יחסית, שניתן להבחין בהם בעין, וגודלם 2 – 1/16 מ"מ. בין חלקיקי החול לא פועלים כוחות משמעותיים. מים מחלחלים בקלות דרך החול ואינם משפיעים עליו באופן ניכר.
  • טין (Silt): חלקיקים שגודלם 1/16 – 1/256 מ"מ. הטין נוצר כתוצאה משחיקה מכנית של סלע. כשהוא לח, הטין פלסטי למדי ומעט דביק. למעשה, ניתן ליחס לטין תכונות ביניים בין החול לחרסית.
  • חרסית (Clay): חלקיקים קטנים מאוד שלא ניתן להבחין בהם בעין. גודלם קטן מ-1/256 מ"מ וצורתם שטוחה. כאשר מרטיבים את החרסית היא הופכת לפלסטית ודביקה מאד, נפחה גדל והיא נעשית אטומה יחסית בפני מים (כלומר המים מחלחלים דרכה באטיות רבה).

החומר המשמש לבנייה הוא תערובת של שלושת סוגי האדמה: החרסית משמשת כ"דבק" המחזיק את החלקיקים הגדולים יותר אולם חרסית רבה מדי תגרום להיסדקות החומר בזמן הייבוש.
החול מהווה את עיקר נפח התערובת, אבל כמות גדולה מדי שלו תתבטא בחומר חלש ומתפורר. יחס ממוצע בין כמות החרסית לכמות החול הוא: 30% חרסית – 70% חול. במידה שבתערובת יש טין פוחתים גם אחוזי החרסית וגם אחוזי החול.
לעתים מערבבים אדמות שונות כדי להגיע ליחסים המתאימים ולעתים האדמה המקומית מתאימה לבנייה. כמו כן מוסיפים לאדמה פעמים רבות סיבים שונים (הנפוץ ביותר הוא קש) המגדילים את חוזק המתיחה ומפחיתים את הסדיקה, בבניית הסדנאות שלנו נעבוד רק עם חול וחרסית ללא קש.

בנייה בלבנים
בשיטה זו יוצרים לבנים מאדמה רטובה – בוץ, לעתים בתוספת קש או תוספות שונות כגון חול, שברי חרסים או חצץ, ומייבשים אותן בשמש (אנחנו עובדים עם חרסית וחול בלבד). יצור הלבנים נעשה בכמה שיטות. השיטה הקדומה ביותר הייתה יצירת מעין כיכרות בוץ ידניות. לאחר מכן התפתחה שיטה מתקדמת במקצת, שנותרה הפשוטה ביותר עד היום והיא יציקת תערובת הבוץ לתוך תבנית עץ מרובעת (פתוחה מלמעלה ומלמטה). מיד לאחר מכן מרימים את התבנית והלבנה, השומרת על צורתה בזכות הפלסטיות של הבוץ, מושארת להתייבש למשך מספר שבועות. לאחר הייבוש משמשות הלבנים לבנייה כשהן מחוברות זו לזו בבוץ, כמו זה שממנו הן יוצרו. קיימות גם מכונות לייצור לבנים, בדרך כלל בלחץ.