חברותא סדנאות איכות בהתאמה אישית
שלח/י
054-2090977 info@hevroota.co.il

תכנית חצי הכוס המלאה

סדנא למניעת השימוש באלכוהול בחברותא סדנאות
תכנית חצי הכוס המלאה

סדנא למניעת השימוש באלכוהול בסדנא חווייתית, המציבה רף מודעות חדש לנושא האלכוהול ומספקת כלים חברתיים אותנטיים להתמודדות. הסדנא, חושפת את המשתתפים בפני "שפה" חדשה המסייעת בהגברת המודעות להשפעות ולסיכונים הקיימים בשתיית אלכוהול. ה"שפה" מבוססת על מדרש תנחומא אשר מסביר כי החיות מייצגות את השלבים השונים שהאדם עובר לאורך שתיית האלכוהול: כשאדם לא שותה הרי הוא ככבשה: ללא קומבינות, ללא שקרים, חבר זה חבר, ואחד נהנה מנתינתו של האחר. אדם מתחיל לשתות והרי הוא כאריה: חושב רק על עצמו, מוריד את כל השאר כדי לשלוט, בעל בטחון מופרז, אינדיבידואל וכוחני. ממשיך לשתות הרי הוא כקוף: מצחיק, לא רציני ,לא אחראי ועושה כל שעל רוחו. ובסוף הרי הוא כחזיר: מתבולל בבוץ, חסר כבוד וערך עצמי, מאבד צלם אנוש ולא אכפת לו מאף אחד.   במהלך הסדנה המשתתפים מציגים סיטואציות שונות מחיי היום יום, מעלים חוויות ועוברים תהליך אשר מוביל לתובנות אישיות. הסדנה ורסטילית ושמה במרכז נושאים על-פי הפסיפס האנושי שבקבוצה, לרבות לחץ חברתי, אחריות וחברות.

 בעקבות מחקר ממושך, שכלל תצפיות באירועים חברתיים המערבים צריכת אלכוהול בקרב בני נוער בטווח הגילאים 11-19, פיתחה חברותא תהליך בנושא מניעת השימוש באלכוהול. מטרתו של התהליך, להתערב, לשנות ולעצב את תהליכי קבלת ההחלטות באשר לצריכת אלכוהול והתנהגות בסיטואציות, בהן האלכוהול משחק תפקיד. באמצעות מגוון רחב של כלים אשר מעלים את רף המודעות, מסייעים בהתמודדות עם סיטואציות יומיומיות ומחזקים את התא הקבוצתי.

*** כחלק מן התהליך או כסדנה נפרדת, נתן לקיים מפגש עם ההורים שמטרתו להקנות כלים להתמודדות בתחום ולפתוח ערוצי תקשורת עם המתבגרים.

מטרות הסדנה:

  • • העלאת המודעות להשפעותיו של האלכוהול.
  • • עיצוב תהליכי קבלת החלטות בקרב בני הנוער, בעת ההתמודדות עם נושא השתייה.
  • • הקניית כלים שיסייעו לבני הנוער להוביל שינוי התנהגותי בשטח, במסגרות החברתיות השונות.
  • • חיזוק מקומם של המחנכים וההורים ככתובת לסיוע בהתמודדות ופתיחת ערוצי התקשורת בתחום.

בסדנאות עולים לדיון הנושאים הבאים:

·              גבולות – האם יש כמות מסוימת של אלכוהול שלא מובילה אותי למצבים מסוכנים? האם זה נתון לשליטתי? האם אני מסוגל להציב לעצמי גבולות כאשר אני שותה? האם אני מסוגל להציב גבולות לחברים שלי? האם אני מאפשר להם להציב לי גבולות?

·              חברות – מי הוא חבר אמיתי עבורי? מה אני מצפה מחברים שלי בסיטואציות שונות, כפי שהוצגו בחלק הקודם, לסחוב אותי הביתה או לעצור אותי משתייה מופרזת?

·              אחריות – עד כמה אני יכול להיות אחראי למעשים שלי? האם אני מודע להשלכות של השתייה ולסיכונים הטמונים בה?

·              השלבים השונים בתהליך ההשתכרות – בדיון נדגיש את המאפיינים של כל שלב ונבחן את היכולת שלנו להתייחס לשלבים השונים כנקודות אזהרה בדרך לאובדן שליטה.

·         הסכנה הטמונה באריה – המשתתפים יבחנו את ההשפעה החברתית של האריה כמדרבן לשתיית יתר של חבריו.

סכנות מיניות – המשתתפים יבחנו את הסכנות הטמונות בתחושת הביטחון שמקנה האלכוהול בכל הקשור ליחסים בין המינים וידונו בהשלכות ובדרכים השונות למנוע מעצמם ומחבריהם להגיע למצבים לא רצויים.

וגם:

  • הקושי בתקשורת בין אישית כגורם לתופעת השתייה– האם האלכוהול מסייע לנו "ליהנות" יותר במסגרת הקבוצה? האם קיים קושי בתקשורת בקבוצה אשר האלכוהול "מחפה" אליו?
  • השפעת המסכים על הלחץ החברתי בכלל ובנושא האלכוהול בפרט– כיצד הלחץ החברתי בא לידי ביטוי במסכים ? האם דרך המסך קל יותר להוביל להתנהגות לא רצויה? כיצד מתייחסים לתופעת השתייה דרך המסכים?
  • הצבת גבולות בהתמודדות עם התופעה ומה התחליף לאלכוהול? – דיון בתופעה של תיעוד בני נוער באמצעות המסכים במצבי שכרות ובהשלכות של מצבים אלו. מה יכול להוביל לשימוש מופחת ולהוות תחליף לצריכת השתייה.
  • השפעת המסכים ואלכוהול על תחושת הביטחון – בסדנא נעסוק בהשפעת המסכים על תחושת הביטחון ונבחן את הדמיון והקשר בין השפעת המסך והשפעת האלכוהול ונדון בהשלכות. 

עיקרי השיח בסדנאות להורים :

  • הפער התרבותי-דורי בין הורים לילדים בישראל 2014 הנו פער שהולך וגדל לעומת הדורות הקודמים.
  • ההתמכרות הקשה ביותר של בני נוער בימינו הנה ההתמכרות למסכים: מסכי מחשב, מסכי טלוויזיה, מסכי טלפונים ניידים ומסכים של משחקי מחשב. יתרה מכך – זמן הצפייה של נער ממוצע במסכים ביום אחד, עולה (בהרבה) על הזמן הכולל של כל הפעילויות האחרות שלו.
  • לחשיפה מוגברת למסכים יש השפעה על: שבירת הקבוצה החברתית ועידוד אינדיבידואליות ; מיידיות ותרבות של "כאן ועכשיו" ללא יכולת לדחיית סיפוקים ; שטחיות, פאסיביות, חוסר גבולות, קושי בריכוז ונתקים (למשל נתק בהקשבה שנוצר עקב קבלה או משלוח של SMS במהלך שיעור או הרצאה) וחוסר הבנת המשוואה לפיה להתנהגות יש תוצאות.
  • התכנים העוברים במסכים מעודדים: אלימות, תככנות, האדרת החיצוניות והעדר ערכים. למדנו שה'סלבס' שרואים בני הנוער הם יצירי פנטזיה מבחינה חיצונית ונעדרי כל עומק.
  • בני נוער שותים אלכוהול לא מתוך שעמום אלא מתוך חוסר יכולת לדבר ללא שתייה. בעידן המסכים והמסרים המידיים, אבדה לרבים מהם היכולת לתקשר זה עם זה.
  • החשיפה למסכים מייצרת תפיסת מציאות מעוותת אצל בני נוער אשר מובילה לשיח אלים ומנוכר. כדי לשנות את תפיסת המציאות הזו, צריך לתווך בין בני הנוער לבין המסכים.
  • קיימת חשיבות עצומה לעשייה משותפת ושפה משותפת של כל המבוגרים המקיפים את הנוער: הורים, אנשי חינוך, קהילה. לא די בלהיות הורים מעורבים, עלינו גם להיות מתואמים עם הורים אחרים, עם מורים ועם מבוגרים משמעותיים נוספים בחיי ילדינו.

אז מה אפשר לעשות? עקרונות בהתמודדות יעילה:

 

  • כוחה של קבוצת הילדים ובני הנוער. כל ילד ונער מתבגר רוצה לבנות לעצמו זהות מתוך השתייכות לקבוצה. עלינו לעודד קבוצות חיוביות ולמנוע קבוצות שליליות (דוגמת קבוצת ילדים שמתאגדים סביב התעללות מינית בנערה אחת).
  • כוחה של קבוצת ההורים. התאגדות של הורים  להסכמה משותפת על ערכים חינוכיים ובנייה של דרכי פעולה. קבוצות אלה תוכלנה לסייע להורה הבודד בהתמודד מול ילדו בלחץ המוכר "אבל לכולם מרשים".
  • הקמת סיירת הורים עירונית. בני הנוער צמאים לדבר עם המבוגרים בגובה העיניים וקל יותר לעשות זאת בטריטוריה שלהם (בגנים הציבוריים בלילות…). הסיירות מאפשרות להורים לדבר עם בני הנוער ולהציב להם גבולות מחד ולפעול ביחד כקבוצת הורים מאידך. פעילות משותפת זו היא הסיכוי לחולל שינוי!
  • מנהיגות תלמידים– טיפוח מוקדי שליטה פנימיים באמצעות פיתוח מנגנונים למנהיגות עצמית ותיעול להתנהלות משמעותית.